אולי תרצה לשתות משהו? אפשר להציע לך לשטוף את הרגליים?
בשבת השכמתי עם דמדומי שחר כדי ללמוד תורה. בכל מאודי נשענתי על אותה חמימות צורבת ומעוררת של כוס קפה שתעזור להוריש מפני את התשישות. ובכן, אני מתיישב ללמוד, מנסה להתעמק שוב בפרשת אברהם וחזיון המלאכים שהולכים להפוך את סדום ועמורה שצעקה גדולה עולה מפניהן עד לב השמיים. והנה רגע פעוט לפני, אברהם, כמו לוט וכמו לבן ואליעזר מציעים לאורחים לשתות מים ולשטוף את הרגליים. זה חוזר על עצמו שוב ושוב, בכל הזדמנות. כמו הטקסים הסמליים הקטנים האלה. כמו נגיד: 'תשתה קפה?' שמציעים לכל אורח שקפץ לכמה רגעים.במחווה הטקסית הזו מקופלות בדחיסות סוציולוגיה, היסטוריה ורסיסי פילוסופיה. בתרבות של נוודים מדבריים, חוצי מדבריות וגומעי ישימונים מבקשים ומציעים לשתות מעט מים. קצת מים לשתות וגם לשטוף את הרגליים ורק אותם כי אין מספיק לכל הגוף. ככה נעים ונדים ומחפשים השבטים העבריים מצפון מסופוטמיה לנילוס של מצרים. כך מציעים לאורח: לגום מהתכלית שאתה מחפש. הנה סיפור נדודי חייך הקטן, בקטן, בכוס מים וגיגית.
ולך מה תשתה? אפשר להכין קפה? אתה בן התרבות הנאורה והמוארת. מרוב פלורוסנטים או תאורת מסכים שכחת טעם שינה הגונה מה היא. מסתמא גם אתה כמוני מבקש להתעורר מתרדמה שזוחלת לעינייך, בכל פעם שאתה מתיישב על ספה. גם אתה חייב להספיק יותר, לקום מוקדם ולישון אחרי כולם ולגמור את הפרויקט ולנצח את הטבע הזה, העקשן. גם אתה חייב את הקפה שלך. אז הנה, לגום ידידי מן התכלית, טעימה מסיפורי חייך הקאנוניים.
כך הרהרתי בשבת בבוקר, כשחמימות נעימה, מרירה ומתוקה צורבת בכוס הקפה ואני לומד על אברהם אבינו, לוט ואליעזר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה