יום שבת, 4 בפברואר 2017

שאלה פתוחה בכיתה


1.       שאלה פתוחה: שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית, (כמו שאלה סגורה שהתשובה עליה היא כן/לא); שיש לה בפועל כמה תשובות; ותשובות אלה שונות, ויכולות להיות אפילו סותרות.
2.        שאלה שפותחת לדיון מוסרי, הבעות עמדה, תפיסות עולם.
3.        שאלה שמחייבת 'עיניים חדשות': התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה, מה שכולם אומרים או חושבים, או מה שיודעים שאתה מצפה לשמוע. היא לא נשלפת מארסנל הדברים המשומשים. היא צריכה להיוולד כאן מחדש, לחשוב על זה בעיניים חדשות.
4.        שאלה מחוברת: שאלה שגם רלוונטית לחיי התלמידים ולא רק שאלה חזקה במקור עצמו.
5.       השאלה צריכה לפתוח מצד אחד, אך שהפתיחה לא תפזר את המוקד של השיעור, אלא תאפשר להשתמש בחומרים שעלו והתפתחו להמשך קידום השיעור מתוך לימוד המקור


משובים שיוצרים תהודה בכיתה

בס"ד

הגדרות
משוב - הוא תגובה של אדם על דבר שעשה או עושה אדם אחר: בדיבור, בשפת גוף, במעשה. היא יכולה להיות הערכה –  מפורשת או מובלעת, ישירה או עקיפה, או תגובה שתעורר תגובה נוספת.
חיינו רוויים משובים – כאלה שאנחנו מקבלים וכאלה שאנחנו נותנים. משובים הם רכיב מהותי בכל תקשורת בין בני אדם, והם אמצעי חיוני לכל למידה באשר היא.
 
דיאלוג  הוא שיח שמתקיים, בדרך כלל, מתוך בחירה חופשית של שני הצדדים, כאשר כל צד מביא עמו מטעןן משלו, מקשיב לזולתו, מקבל ואף תורם משלו. התנאים המאפשרים דיאלוג: כבוד, הקשבה, פתיחות, השתתפות, חופש, הדדיות ושוויון.
הדיאלוג - הוא פתח לכל מגע אנושי ולכל למידה מן הזולת. ההקשבה והדיבור הם הכלים המרכזיים של התהליך החינוכי ובאמצעותם אנו מקיימים את עיקר הקשר עם תלמידינו. הרגעים המרגשים ביותר בחינוך הם הרגעים שבהם אנו חשים כי "נגענו" בלבו של תלמיד/ה, או שהוא או היא "נגעו" בליבנו: הייתה הארה, הייתה הבנה, התקיים דיאלוג במלוא מובנו של המושג. אלה הם רגעים נדירים, אך עוצמתם רבה וכשהם מתקיימים אנו חשים כי הושגה מטרה חינוכית ראשונה במעלה.

עקרונות בניהול משוב של דיאלוג:
  1. דיאלוג טוב אינו מעבר מהיר מתלמיד לתלמיד כדי למקסם את ההשתתפות, או משאלה לשאלה כדי לשמור על קצב ה"פינג פונג" בכיתה. חשובה מאד גם ההשהיה!
כדאי להאט את קצב ה'פינג-פונג'. קודם כל חשוב לתת זמן לפני שאוספים את התשובות. זה ירחיב את מעגל העונים. אחרי מתן התשובה – לא כדאי למהר להגיב. השתהו קצת על מה שתלמיד אמר. אפשר לומר "תן לי לחשוב על זה רגע", או "הסבר לי שוב, אני רוצה להבין".
  1. שיפוט חיובי  ("יפה מאד", "מצויין") הוא משוב מחזק שנותן 'תגמול' למשתתף, אבל הוא הרבה פעמים מותיר את הדו-שיח ברובד שטחי וצפוי. הערכה ממוקדת איכות, שאלה שדורשת הסבר, דוגמא, המחשה, או ערעור של בסיס התשובה הצפוי – יגלו רובד עמוק יותר בתשובה של התלמיד, ובדו-שיח שלנו מולו.
  2. חשוב לדעת שאמנם יצירת דיאלוג מול תלמיד אחד נותנת תחושה של סכנת איבוד שליטה מול כל הכיתה, אבל מצד שני היא גם מקרינה על כל השיח של הכיתה. ולכן חשוב לשמור על איזון. לא בכל תשובה נדרש משוב מעמיק, אבל נתכנן מקומות מסויימים שבהם נרצה לפתוח את הדו-שיח מעבר למילה של הערכה, אל רובד עמוק יותר של דיאלוג.
  3. כשאנו "נעולים" על תשובה, אנחנו פחות פתוחים לתשובות ולרעיונות של התלמידים. לכן, כדאי לאחוז בתשובה "הנכונה" באופן רופף. להיות פתוחים למגוון תשובות, ונכונים להיות מופתעים מעוד תשובות מעניינות.
  4. "עקרון החסד" - כלפי תשובה שממש "גרועה". מתוך אמפטיות ננסה להבין את התשובה או הרעיון של התלמיד מנקודת מבטו, להבין כיצד הוא מבין. ננסה "לתחקר" אותו – מדוע השיב כך, למה הוא חתר. הרבה פעמים נגלה, שמה שנשמע מנקודת מבטנו  כרעיון מוטעה או אף טיפשי, כאשר מבינים את נקודת המבט של התלמיד יש בו טעם.  
"סוגי משובים שיוצרים 'דיאלוג'

סוג משוב
מאפיין
דוגמאות
1. הערכה
   (של מורים...)


·         (הנהון) עוד מישהו?
·         או.קי. אני שומע. תודה
·         יפה מאד, מצוין, כל הכבוד
2. הערכה
  שיש בה
  פתח
  למפגש
 
הדגשה של נקודת 'איכות' שיש בתשובה

או הבעה אישית כלפיה – עניין, חידוש, רגש.
·         הוספת נקודה חדשה בדיון
·         מה שאתה אומר מאד מעניין,
·         הצלחת לנסח משהו שכולנו מרגישים.
·         אתה מעלה הסתכלות שלא רגילים לראות בדרך כלל.
·         יש נקודה חשובה מאד לדעתי בדברים שאמרת...
·         ריגשת אותי בשיתוף שלך.
3.
  
הבהרה,
 חידוד,
 העמקה
שאלה שתאפשר לתלמיד לפתוח יותר את התשובה, כך שתעלה את רמת הדיון לעומק אחר.

כדאי קודם לחזור בקצרה על דבריו (שיקוף) – בלשונו, או בניסוח חדש שיש בו העמקה (מינוף)
כלפי טיעון / דעה:
·         תסביר למה אתה מתכוון?
אני רוצה להבין טוב יותר מה אתה מתכוון כשאתה אומר "
(מושג מרכזי בתשובה)" ...
·         למה אתה חושב שיש כאן סכנה של פירוק החברה? במה זה יכול לבוא לידי ביטוי?
·         במה זה בא לידי ביטוי? תוכל להביא דוגמא שתמחיש את מה שאומר?
כלפי שיתוף אישי / רגשי
·         מה הרגשת באותו רגע? מה חשבת כשזה קרה?
·         מה לקחת איתך מהאירוע הזה? 
4. ערעור
שאלת 'פרובוקציה' שבאה לחדד את עמדתו,
או לקרב דעתו לחולקים,
או להעמיד אותו בסיטואציה מסוימת שבו הוא נדרש להחליט
·         מה תגיד במקרה ש... האם גם במצב כזה אתה חושב ש...
·         נניח שאתה היית נקלע למצב ש... איך אתה היית פועל?
5. יצירת דיאלוג
בין התלמידים
יצירת שיחה לא רק בין כל תלמיד למורה, אלא בינם לבין עצמם. הדגשת יסודות משותפים בדבריהם, יצירת התייחסות אחד לדברי רעהו, והנגדה ביניהם יוצרים עומק אחר בשיחה.

·         נוי וסיון, אתן אמרתם בדרכים שונות, שהנתינה היא מרכיב משמעותי בזהות שלנו.
·         אתה בעצם אומר כיוון אחר ממה שתומר אמר קודם. במה אתה לא מסכים איתו?
·         דנה, את יכולה לענות ליואב שלא הסכים איתך?