יום חמישי, 8 באוקטובר 2015

קמנצ'ה

יגל הרוש Yagel Haroush סיפר באחת ההופעות שהוא היה סטודנט שנה א לפילוסופיה והלך ללמוד את הדרך לאמת עד שיום אחד הוא שמע את הצליל של הקאמנצ'ה. היבבה הרוחנית של הכינור החלילי החסירה מליבו פעימה ושינתה את מסלול חייו לחלוטין. הוא ירד מהאוטובוס ונסע ללמוד קאמנצ'ה ומאז הוא מנגן עם ניגון ירושלמי | nigun yerushalmy ומחכה לאור זריחה. הסיפור הזה מזכיר כמובן את תורה סב שרבי נחמן מספר על קושיות מהחלל הפנוי, כאלה שבאמת, יעני אונטולוגית, אין להם פתרון ואין מהן מוצא. הדרך לעבור עליהן, דרך אברהם העברי, היא בניגון שפותר את הספקות שאין מהם רפואה. הלוואי שיכולתי ללכת אחריו, אולי אעשה זאת יום אחד, מיד כשאמצע את היציאה מגן המבוכה הפילוסופי. אני מחפש, בכנות מטרידה, את היציאה המכובדת, לא להתגנב כגנב תוך שבירת הגדר. מסתובב פה ושם עם לוודויג ויטגנשטיין וסרן קירקגור ואני לא צריך לומר לכם שהם מיואשים יותר ממני, אבל זה כבר סיפור אחר. בנתיים במוצאי שבת האביל אלייב השיב את נשמתו במשיכת הקשת ולכל המבקשים נותרו צלילי הצמאים מיללים בערגת עולמים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה