יהודה גזבר כתב לאחרונה בפייסבוק -
איש אחד ברמזור עם בגדי עבודה וזקן אמר עכשיו בטלפון "נו, מה אפשר לעשות, הכל מים". לא הצלחתי להתאפק ואמרתי לו 'מה שיש יש ומה שאין אין' והלכתי הביתה מאושר מזה שאנחנו מקיימים דיאלוג פרה סוקרטי כמו בימי כסית העליזים.
אני מצרף כאן הסבר לבדיחה של יהודה גזבר שאחרי שקוראים אותו אפשר להנות ממנה כמו שצריך---
איש אחד ברמזור עם בגדי עבודה וזקן אמר עכשיו בטלפון "נו, מה אפשר לעשות, הכל מים". לא הצלחתי להתאפק ואמרתי לו 'מה שיש יש ומה שאין אין' והלכתי הביתה מאושר מזה שאנחנו מקיימים דיאלוג פרה סוקרטי כמו בימי כסית העליזים.
אני מצרף כאן הסבר לבדיחה של יהודה גזבר שאחרי שקוראים אותו אפשר להנות ממנה כמו שצריך---
1. תאלס - "הכל מים."
את הראשית - מקור לכל מה שיש והיסוד המקיים שמאחוריהם - זיהה תאלס עם המים.
למה הכל מים?
את הראשית - מקור לכל מה שיש והיסוד המקיים שמאחוריהם - זיהה תאלס עם המים.
למה הכל מים?
עיננו הרואות כי שמים נמצאים בכמות גדולה מאוד בעולם, באופן גלוי לצפייה. ועוד אומרים המפרשים: סנקה אומר שלטענת תאלס, העולם עומד על המים ולכן נוצרות רעידות אדמה. אריסטו מעריך שתאלס הגיע למסקנתו דרך צפייה בבעלי חיים, שבכולם נמצאת לחות וכולם נוצרים מ'טיפת' זרע. לכל האורגניזמים יש טבע לח, כולל במזון ובזרעים. אין חיים וצמיחה ללא מים. האדם אינו אלא אבטיח עם אחוזי לחות פחותים.ביוונית המילה "מים" מתארת כל דבר לח וגמיש, בניגוד למוצק ויבש. במיתולוגיה המים הם היסוד הראשוני (ורוח אלוהים מרחפת על פני המים). העולם (גם בכמה מדרשים בבראשית רבה) מתואר כצף על המים, או מוקף ומאוים על ידם.
תאלס שלף העוקץ המיתי ועימו את ארס האימה, והפך את המים להסבר התקף גם להיווצרות העולם וגם לטבעו כעת. 'המים' היא למעשה הם רק אחת התופעות שבקיום, שהיא לא רק דומיננטית בכל אלא העמוקה מכל.
2. פארדמינס - "מה שישנו ישנו, ומה שאיננו איננו."
בעקבות התגלות של אלת החכמה וההחלטה לוותר על מסקנות החושים הולך פארמינדס בדרך החכמה ומממש באופן קיצוני את המשתמע מתוך הנחה טאוטולוגית הנ"למה שישנו אינו יכול היה להתהוות או להיווצר ממה שאיננו, שכן מה שאיננו - איננו.
ככה גם מה שישנו לא יכול להיעלם, כלומר להפוך לאין כיוון שהאין - איננו.
לכן - *מסקנה* מה שישנו ישנו מאז ולעולם. הוא חייב להיות קדמון נצחי.
לכן - *מסקנה* - אין שינויים - כל שינוי במה שישנו אינו אפשרי – למה יכול היש להשתנות? רק לאין. אולם האין איננו.
לכן - *מסקנה* - תנועה בלתי אפשרית, שכן לאן היש ינוע? הוא יכול לנוע רק למקום שהוא לא נמצא בו, כלומר לאין. אולם האין איננו.
לכן - *מסקנה* - מה שישנו נמצא בכל מקום. לא ייתכן מקום בו יש אין, כי האין איננו.
על־פי התפיסה שמציג פרמנידס - המציאות הינה אחת, נצחית, בלתי נעה ובלתי משתנה. זנון המחיש את טעויות החושים בפארדוכסים נוספים ואפשר כבר
לראות כאן גלגול פילוסופי קדום של שפינוזה: מה שישנו בהכרח אחד, בעוד שכל הריבוי בעולם אינו אלא אופנים שונים של האלוהים או הטבע.
לראות כאן גלגול פילוסופי קדום של שפינוזה: מה שישנו בהכרח אחד, בעוד שכל הריבוי בעולם אינו אלא אופנים שונים של האלוהים או הטבע.
וכל זה ברמזור עם האינסטלטור של העירייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה