בכתבות העיתון שבידי משתלבים להם מדעים 'טהורים' וגלובאליים עם פוליטיקה 'טמאה' ואינטרסנטית. דיסציפלינה המחקרית במחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן אני עושים עושה דברים דומים, ומשתמש בהכלאה בסוציולוגיה, היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ופילוסופיה. השינויים הגדולים שברומו של עולם כרוכים בשינויים המזעריים ולהיפך, "מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד-סוֹף ". ההצלחה של הדיסציפלינות האחרות למצוא את המעשה נשענת על צרות מוחין. המורכבות מאפשרת הבנה מקיפה ומלאה הנצרכת לאנתרופולוגיה המודרנית.
ניתן לזהות בכל אותם רשתות מובן מסובכות את השאלה עתיקת היומין של היידיגר 'מהי היישות?'
במידת מה כולם יודעים 'מהי הישות?', כפי שכולם קוראים בעיתון את התערובת דלעיל על 'מה שיש', אולם ידיעתם בלתי ברורה. הבנה זו, הבלתי ברורה, קודמת לכל חקירה ומונחת ביסודה ובתכליתה. איננו יכולה 'להתחיל מבראשית', מעמדה 'טהורה', נבדלת ומודרנית, שמחלקת בין החברה והטבע. עולם של דברים שישנם, 'יישים', מקיף אותנו ומתוכו מפרש מושג היישות. המדעים הם מיני ישות של האדם שטווה את הבנתו ברשת המסועפת שלהם. לאוטר כהיידיגר, נמנע מלייחס להוויה את ה'קטגוריות' של הדברים מבלי לאפשר את העירוב והתרגום אחרי ולצד הבידול והטיהור. ההוויה אינה דבר מה הקיים ועומד. היא מתגשמת והמתהווה מאינספור שינויים גדולים וקטנים.
ברונו לאטור, אנתרופולוג רב תחומי, מדמה את הסקירה פנורמית של העיתון לתפילת האדם המודרני. "מדובר באדם מוזר ביותר המתפלל היום בעודו קורא על אותן פרשיות מעורבבות. מדי יום מתערבלים שם כל התרבות וכל הטבע". התפילה שמצטיירת מלאה הפרעות ואינה עולה יפה. הרב קוק מתאר מתח קונפליקטואלי מקביל בתפילה 'לא סימטרית'. תפילה טהורה, 'סטואית', סובייקטיבית של מבוקש רוחני מזה, ותפילה נמוכה, טבעית וכרוכה באובייקטים של צרכים גשמיים מזה, כאילו אפשר להפריד ביניהם. תפילה מוצלחת תתאפשר כשאדם ש" ישכיל שכל כוחותיו, וכל הדרכים שצריך שיתגלגל בהם בסדרי חייו, מפני מזגו וטבעו הגופני והנפשי, כולם ערוכים מיוצר כל בחכמה." ועל כן צריך "לפרש היטב את כל מחסוריו הרוחניים והגשמיים."
ניתן לזהות בכל אותם רשתות מובן מסובכות את השאלה עתיקת היומין של היידיגר 'מהי היישות?'
במידת מה כולם יודעים 'מהי הישות?', כפי שכולם קוראים בעיתון את התערובת דלעיל על 'מה שיש', אולם ידיעתם בלתי ברורה. הבנה זו, הבלתי ברורה, קודמת לכל חקירה ומונחת ביסודה ובתכליתה. איננו יכולה 'להתחיל מבראשית', מעמדה 'טהורה', נבדלת ומודרנית, שמחלקת בין החברה והטבע. עולם של דברים שישנם, 'יישים', מקיף אותנו ומתוכו מפרש מושג היישות. המדעים הם מיני ישות של האדם שטווה את הבנתו ברשת המסועפת שלהם. לאוטר כהיידיגר, נמנע מלייחס להוויה את ה'קטגוריות' של הדברים מבלי לאפשר את העירוב והתרגום אחרי ולצד הבידול והטיהור. ההוויה אינה דבר מה הקיים ועומד. היא מתגשמת והמתהווה מאינספור שינויים גדולים וקטנים.
ברונו לאטור, אנתרופולוג רב תחומי, מדמה את הסקירה פנורמית של העיתון לתפילת האדם המודרני. "מדובר באדם מוזר ביותר המתפלל היום בעודו קורא על אותן פרשיות מעורבבות. מדי יום מתערבלים שם כל התרבות וכל הטבע". התפילה שמצטיירת מלאה הפרעות ואינה עולה יפה. הרב קוק מתאר מתח קונפליקטואלי מקביל בתפילה 'לא סימטרית'. תפילה טהורה, 'סטואית', סובייקטיבית של מבוקש רוחני מזה, ותפילה נמוכה, טבעית וכרוכה באובייקטים של צרכים גשמיים מזה, כאילו אפשר להפריד ביניהם. תפילה מוצלחת תתאפשר כשאדם ש" ישכיל שכל כוחותיו, וכל הדרכים שצריך שיתגלגל בהם בסדרי חייו, מפני מזגו וטבעו הגופני והנפשי, כולם ערוכים מיוצר כל בחכמה." ועל כן צריך "לפרש היטב את כל מחסוריו הרוחניים והגשמיים."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה