רטוריקה ושפת גוף

55% ממה שאנחנו אומרים - זו שפת הגוף שלנו.
35% זה טון הדיבור או מהירותו.
7% הוא התוכן עצמו.
אם לא מכירים את שפת הגוף - אני משתמש בכלי, אבל לא יודע איך. אם אתה לא מודע בדיוק מה תנועה כזו או אחרת עושה, עלולות להיווצר טעויות רבות בין מה שאני אומר בפה למה שאני משדר בגופי.

צריך ללמוד את זה, לחקור כמו חוקר על שפת גוף של אנשים אחרים. כל הזמן להתאמן על זה בכל שטחי החיים.

הטיית הגוף
כשרוצים להגיד משהו נחרץ צריך להטות את הראש קדימה, כמו כאן אצל בנט או כאן, בתדירות נמוכה יותר, אצל גרמן (דלג לדקה 3:07), שרת הבריאות וגם אצל ביבי באו"ם (דלג ל1:47).

ידיים
ידיים שמוכיחות, כמו תובע בבית משפט - אפשר לראות בנאומו של ביבי באו"ם (דלג לדקה 2:71).
בקטע הבא רואים את ההשתלטות של הידיים https://www.youtube.com/watch?v=ovDcUQFxiPM

קול
כשאתה רוצה שממש יקשיבו לך - תנמיך את הקול, כמו כאן אצל ביבי (דלג ל0:30).
כשהמסר בשיאו - יש להנמיך את הקול, לדבר לאט וברור, אפילו להעלים את הפאתוס, כמו בנאום של ביבי באו"ם (דלג לדקה 3:05). בזה יש הדגשה שלא שמים לב אליה - אתם צריכים ממש להתאמץ ולהקשיב לי. מעתה אני לא אמשיך לחזר על ליבכם כדי להבהיר את המסר.

שתיקה
אחרי כל נקודה חשובה - צריך לשתוק, כפי שעושה ביבי באו"ם כדי לתת לדברים לחלחל, כל שכן אחרי שאלה רטורית.