יום ראשון, 30 באוקטובר 2016

עשרת הכללים של ג'ונתן פראנזן לכתיבת פרוזה

יהודה גזבר ממליץ בפוסט בפייסבוק על עשרת הכללים של ג'ונתן פראנזן לכתיבת פרוזה. מוגש מטעם מישהו שתרגם אותם בזמנו. הייתי מתווכח עם סעיף 8 אלמלא הייתי עסוק יותר בלבזבז את זמני. 

1. הקורא הוא ידיד, לא אויב ולא צופה מן הצד. 

2. כתיבה בדיונית, שאינה הרפתקאה אישית של היוצר לתוך הפחד או לתוך הלא-ידוע, אינה שווה כתיבה, אלא אם כן כסף כרוך בסיפור.
3. לעולם אל תשתמש במילה ´ואז´ לחיבור. יש לנו את וא"ו החיבור למטרה הזו. שימוש ב´ואז´ הוא פתרון של סופר עצלן או נטול-שמיעה-מוזיקלית לכך שיש לו יותר מדי ´ו´ על הדף.
4. כתוב בגוף שלישי, אלא אם כן קול ייחודי בגוף ראשון מציע את עצמו באופן שאין לעמוד בפניו.
5. ככל שהמידע הופך להיות חופשי, אוניברסלי ונגיש, הצורך בעשיית מחקר מעמיק בשביל הרומן פוחת והולך.
6. הכתיבה הביוגרפית הטהורה ביותר דורשת המצאה טהורה. איש מעולם לא כתב סיפור אוטוביוגרפי יותר מאשר ´הגלגול´.
7. אתה רואה יותר כאשר אתה יושב בשקט מאשר כשאתה רודף אחרי משהו.
8. ספק אם מישהו עם חיבור לאינטרנט באיזור העבודה שלו כתב אי פעם סיפור טוב.
9. פעלים מעניינים הם לעיתים רחוקות באמת מעניינים.
10. אתה חייב לאהוב את הדמויות שלך לפני שתוכל להיות חסר רחמים כלפיהן.
---
[מלבד זאת, יש עוד מעט מקומות בסדנת הפרוזה שלי. ימי שלישי בערב. ירושלים]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה