-
נו נו!
-
מה נו נו?
-
שששש!!!
-
אתה רוצה
להגיד לי משהו או מה?
-
נו נו...
-
למה אתה
מצביע על הסידור?
-
אויש
איתך, אתה גורם לי להפסיק בתפילה, אני מסמן לך כאן שתראה איפה הם אוחזים ותתחיל להתפלל
כבר במקום לבהות כל הזמן.
-
מה אתה
רוצה ממני?
-
אני רוצה
בטובתך אתה לא מבין?! אני מסביר לך איך, עכשיו הם בעמידה...
-
איך מה?
-
איך
להתפלל, מה אתה עושה כאן בבית כנסת כל הזמן הזה?
-
אני...
-
אם באת
לבית הכנסת כדי לדבר אז לאיפה תלך כדי להתפלל?!
-
אבל אני
לא מדבר, זה אתה התחלת.
-
כן כן,
זה משפט כזה, לא משנה... הכוונה שלמה באת כאן אם לא להתפלל, עכשיו תראה הציבור
בתפילת עמידה ותיכף חזרת הש"ץ אז תקום ותתפלל שלא תפספס קדושה
-
זה מה
שאני מחפש, קדושה אמרת? משהו בהילה של המקום, באנרגיה המרוכזת של אור קרוב שיש
למתפללים עם הטליתות...
-
איזה אור
ואיזה בָּטִיח צריך להגיד לגבאי לתקן את הפלורוסנטים האלה זבל של סחורה... חבוב, החזן כבר סיים את התפילה הוא צועד שלוש פסיעות אחורה, במחילה
מכבודו בטח יודע, אני רק רוצה לעזור לך...
-
לעזור לי
במה?
-
נו
להתפלל? מה לא ברור? למה אתה מחכה?
-
לתפילה...
-
אבל
התפילה כבר התחילה ממזמן, אתה נורמאלי? אני אומר לך קום לעמידה ותצטרף לחזן שתספיק
קדושה!
-
לא אני
מחכה לתפילה אבל היא לא באה, אלי לפחות, אתה מבין, זה מצב כזה שיש לך מחשבות
גדולות ופוריות...
-
נו החזן
כבר מתחיל – הנה תענה איתי כשהחזן מפסיק "ברוך הוא וברוך שמו"...
"אמן!" בקול רם!
-
...וכל מיני רגשות חזקים
וטובים שמרימים אותך...
-
"עליהם השלום!"
-
כמו
כנפיים בלב...
-
"ברוך הוא וברוך שמו!"
-
"אמן!"
-
"אמן!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה