כל העולם כולו גשר צר מאד

רבים מכירים את מה שרבי נחמן אמר (ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה מח), כמעט שר:

"ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והעיקר שלא יתפחד כלל."

האינטואיציה הרווחת בדברי רבי נחמן היא לשים לב שהגשר הוא צר ומתנדנד. הרוחות מטלטלות אותו אנה ואנה. האדם שנאחז בו חש בחרדה את אפסותו וקלות אובדנו. והמשמעות המתבקשת(המזכירה את דברי הרמח"ל במסילת ישרים פרק א): החיים הם גשר צר, 'כל העולם כולו הוא גשר צד מאד' – בפארפרזה של השיר שהלחין ר' ברוך חייט. אתה דורך על ביצים. אתה פיל בחנוך חרסינה. יש תהום פעורה תחתיך, כל סטייה קלה עלולה להיות מסוכנת משחשבת.  החיים הם אתגר רוחני ומבחן שיקבע את מדרגתך העצמית. כל מצב בו אתה נמצא הוא חידה עמוקה –

כיצד תנהג עכשיו? האם תתמסכן בעניותך או תאמין באופטימיות למרות הכל? האם תזוח דעתך מעשירותך והתפטמת מעצמך על להבחיל?

אתה מתנדנד על גשר צר, מכאן זה נראה כאילו אתה עומד ליפול!

הפספוס יצרוב את נשמתך בבושה מדאיבה.

אולם, הפיכחון המוחדש ושימת הלב להילוך העדין מביאים לחרדה ותסכול. על זה משיב רבי נחמן, 'הפוך על הפוך': המבחן העיקרי, 'והעיקר' הוא לא 'לא ליפול' אלא 'לא לפחד'. ומדויק יותר – 'אל תתפחד'. אל תפחיד את עצמך. למד לעמוד באתגר הרוחני בהכרה צלולה ובשיוויון נפש. הלחם בשמחה. התנדנד בבטחה.

אבל יש מקום להבנה נוספת ושונה. רבי נחמן מספר בסיפורי מעשיות מעשה ו', מעשה ממלך עניו:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד וְהָיָה לוֹ חָכָם. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהֶחָכָם:

בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ שֶׁחוֹתֵם עַצְמוֹ שֶׁהוּא גִּבּוֹר גָּדוֹל וְאִישׁ אֱמֶת וְעָנָו. וְהִנֵּה גִּבּוֹר – אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גִּבּוֹר, מֵחֲמַת שֶׁסְּבִיב מְדִינָתוֹ הוֹלֵךְ הַיָּם,

וְעַל הַיָּם עוֹמְדִים חַיִל עַל סְפִינוֹת עִם הוֹרְמַאטִיס [=תותחים] וְאֵינָם מַנִּיחִים לְהִתְקָרֵב.

וְלִפְנִים מִן הַיָּם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁטּוֹבְעִין בּוֹ שֶׁקּוֹרִין זוּמְפְּ [ביצה טובענית] גָּדוֹל סְבִיב הַמְּדִינָה,

שֶׁאֵין שָׁם כִּי אִם שְׁבִיל קָטָן,

שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ שָׁם כִּי אִם אָדָם אֶחָד.

וְגַם שָׁם עוֹמְדִים הוֹרְמַאטִיס וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְהִלָּחֵם מוֹרִים עִם הַהוֹרְמַאטִיס – וְאִי-אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְשָׁם.

הגשר הוא צר לא רק מחמת סכנת הנפילה. הגשר הוא צר משום שהוא ' שְׁבִיל קָטָן, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ שָׁם כִּי אִם אָדָם אֶחָד."

אתה החכם ההולך את המלך. כל התותחים מורים עלייך. אתה מסומן על הכוונת, אך הם אינם יורים – 'אל תתפחד' ממראה עיניך.

אתה הולך בדרך חדשה ומיוחדת. עלייך ללכת אותה לבד. נהייה אחרי חברים וקבוצת השתייכות לא יאפשרו צעידה על הגשר הצר. גם לא הליכה בעקבות הוראת רבנים. (אף 'ההתקרבות לצדיק האמת', היא כזו אם רואים בו גיבור שפסע לבדו במשעול הצר והגיע,) החקירה וההתפלסות אף הם לא יועילו, הם עובדים  נאמנה במשרה מלאה בשרות האובייקטיביות. עסוקים מזה כמה אלפי שנים בחקיקה סופית של הקריטריות לאמת ולמוסר.

התבודדות והתעמקות עצמית היא הדרך. הבעת המשאלה וכיסופי הגעגועים הם הצעדים. האמונה התמימה והפשיטות הם רגליך. לך לך.